לבבי מדריכים 

מאת הרב אלישע אבינר
מקור: "באהבה ובאמונה", פרשת וייגש ה'תשס"ז.

בעקבות שתי "פינות החינוך" בנושא האינטרנט הגיעו תגובות רבות של קוראים, הערות מחכימות ושאלות חשובות. תודה רבה לכולם.

רבים שאלו האם תוכנת הסינון של "מורשת" חסומה לתוכנות שיתוף קבצים מסוגים שונים. התשובה היא: כן. האם היא חסומה לצ'טים? התשובה היא: כן. האם היא בטוחה? כן.

שאלות רבות התייחסו לאפשרויות השימוש ב"מורשת". התשובה היא שיתרונה של "מורשת" הוא בהתאמתה לצורכי המשפחה ולנורמות שלה. כל משפחה יכולה לצרף אתרים לפי הצורך. כך שהטענה ששיטת הסינון מחמירה מדי איננה רלוונטית. אם היא מחמירה מדי לטעמך, אתה יכול להוסיף אתרים ולבנות לך "רשימה לבנה" לפי טעמך וצרכיך.

כמו כן, אם אחד מבני הבית מבקש לגלוש בצורה חופשית, ניתן לעבור (באמצעות קוד) לאפשרות השנייה, ל"רשימה השחורה": תוכנת סינון שפוסלת רק אתרים שליליים ביותר (פורנוגרפיה קשה ואלימות). גם ביחס ל"רשימה השחורה" (של אתרי זימה ואלימות), הפיקוח והסינון של "מורשת" טובים יותר ומחמירים יותר מאלו שמציעות תוכנות סינון אחרות ("מורשת" בודקת כל דף באתר).

לכן, תוכנת "מורשת" מתאימה לכולם, ואפילו לציבור הכללי. לא פלא שמחצית המנויים של "מורשת" אינם נמנים על המגזר הדתי (התוכנה משווקת לציבור הכללי תחת המותג NETEX. הרשימה הלבנה הורחבה והותאמה לצרכים ולביקוש של הציבור הכללי). וכן חלק ניכר מבתי הספר במדינת ישראל מהמגזר הכללי מחוברים ל"מורשת". זה מעיד על יעילותה ועל נוחות השימוש ב"מורשת". בקרוב, ספקי אינטרנט נוספים עתידים להציע שירותי סינון של "מורשת". בימים אלו: אינטרנט זהב. ומאוחר יותר - הספקים האחרים.
לדבר אחד בלבד אין "מורשת" נותנת מענה: לתיבות דואר אלקטרוני. תיבת הדואר איננה קשורה לספק האינטרנט, ועל כן הדואר העובר דרכה איננו מסונן, ובין "הדואר הזבל" שמגיע לתיבה יש באמת הרבה מאוד זבל וגועל נפש. לשם כך, קיימות תוכנות לחסימת דואר זבל. ניתן לרכוש בתשלום שירותי סינון נגד דואר זבל ווירוסים שונים. אפשרות נוספת מומלצת: לפתוח תיבת דואר באתר התורני "שורש" (בחינם, כולל ניקוי מכל הזבל). אתר "שורש" ראוי ליישר-כוח גדול על כך.

כל המידע הזה נועד להבהיר שאין סיבה בעולם המצדיקה להחזיק בבית אינטרנט שאיננו מחובר לתוכנת סינון. זה לא הגיוני ולא אחראי.

עוד התברר שבחלק ממדינות אירופה וארה"ב, הפיקוח הממשלתי על האינטרנט הוא הדוק יותר ממה שמקובל בארץ. כפי הנראה, המוּדעוּת לסכנות הנפשיות והמוסריות מגלישה באתרים שליליים גבוהה יותר במערב מאשר במדינת ישראל. במערב, ישנה חקיקה בנידון וישנו פיקוח. לעת עתה, בארץ, הכל פרוץ. לכן, כל מי שמחובר לאינטרנט צריך לדאוג באופן עצמאי להגנה על עצמו ועל ילדיו מנפילה לאותם אתרים קלוקלים.

עד כאן "סור מרע". אך לא די ב"סור מרע". תוכנות הסינון מונעות את הגישה לכל אתר שאיננו עומד בקריטריונים הלכתיים מקובלים של צניעות. אבל, הן אינן דואגות לא ל"ביטול תורה", לא ל"ביטול זמן" ולא ל"בזבוז זמן". בין מאות אלפי האתרים, רק מיעוט האתרים הם חיוביים, מרחיבים דעת בתורה ובחכמה. אליהם יש לכוון את הילדים ואת בני הנוער. צריך ללמד אותם כיצד להשתמש בכלי הזה. כמובן, אין חובה להתחבר לאינטרנט, אבל מי שמתחבר אליו צריך ללמוד כיצד להפיק ממנו תועלת ערכית, נפשית ורוחנית, שלא יעמוד בבית ככלי ריק לבזבוז זמן. אין צורך באינטרנט רק על מנת להתעדכן בחדשות כל שלוש דקות או להחליף "מייל" עם החבר שגר ממול. צריך לאתר את האתרים החיוביים ולעודד את בני הנוער להעדיף את הגלישה בהם. הוי אומר: לא די ב"סור מרע", צריך גם "עשה טוב".
כמו בכל דבר בעולם, ההגזמה (=הנטייה אל הקצה) היא חולנית. לכן, אחרי הכל, אחרי ה"סור מרע" וה"עשה טוב", יש לקבוע גבול לגלישה באינטרנט. גלישה באינטרנט איננה באה במקום לימוד תורה, קריאת ספרים ומפגש עם חברים, טיולים והתנדבות. ובודאי איננה באה במקום שינה טובה בלילה. היא איננה בילוי לשעות הקטנות של הלילה. לכל פעילות יש לקבוע מידה נכונה, על מנת לא להגיע להתמכרות מסוכנת, המשתקת את מרבית כוחות הנפש.